מזרח לוב אישר הסכם ימי עם טורקיה; ישראל והאיחוד האירופי גינו

הפרלמנט במזרח לוב אישר את מזכר ההבנות וההסכם הימי עם טורקיה, הנוגע לתביעות ריבונות ולחלוקת שטחים נרחבים במזרח הים התיכון בין שתי המדינות.[1][5]

אישור ההסכם עורר דאגה בקרב יוון, קפריסין, מצרים וישראל, ועלול להקשות על מיזמי אנרגיה ותשתיות תת-ימיות ישראליות. ישראל ומשרד החוץ גינו בתוקף את ההחלטה הליבית, וטענו כי ההסדר פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות באזור וכי טורקיה פועלת לערעור היציבות. האיחוד האירופי דחה אף הוא את ההסכם, ונשיאת הנציבות הצהירה כי הוא מפר את דיני הים, פוגע במדינות שלישיות ואינו תקף.[2][3][4][6]

הפרלמנט במזרח לוב אישר הסכם חדש עם טורקיה לגבי שטחים בים התיכון. ההסכם הזה עוסק במי הים ובאדמה שמתחת למים.[1][5]

מדינות כמו ישראל, יוון, מצרים וקפריסין לא מסכימות על ההסכם הזה. הן חושבות שהוא לא הוגן ועלול לגרום לבעיות עם פרויקטים של גז ואנרגיה.[2][3][4][6]

הפרלמנט במזרח לוב אישר מזכר הבנות והסכם ימי עם טורקיה.[1]

ההסכם עוסק בתביעות ריבונות ובחלוקת שטחים במזרח הים התיכון.[5]

ישראל, משרד החוץ, האיחוד האירופי, יוון, קפריסין ומצרים גינו את ההסכם או דחו אותו.[2][4][6]

לפי ישראל והאיחוד האירופי, ההסכם פוגע בזכויות מדינות באזור, מפר את דיני הים ועלול להקשות על מיזמי אנרגיה ותשתיות של ישראל.[3][4][6]