האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3.7%; ירידות חדות בשווקים

שיעור האינפלציה השנתי בארצות הברית עמד בספטמבר על 3.7%, לאחר שמדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% בחישוב חודשי. הנתונים היו גבוהים מתחזיות האנליסטים, כאשר העלייה נבעה בעיקר מזינוק במחירי האנרגיה, הדלק והנפט. במקביל, מדד הליבה של האינפלציה עלה ב-2.6% בחישוב שנתי.[1][2][3][4][11]

פרסום המדד עורר חשש בשווקים מפני העלאת ריבית נוספת על ידי הפדרל ריזרב והביא לעלייה בתשואות איגרות החוב בארה"ב. בעקבות זאת נרשמו ירידות שערים חדות בוול סטריט, ומדד הנאסד"ק ירד בכ-2%. ירידות חדות נרשמו גם בבורסות אסיה, ובהן ירידה של 8% בסיאול ו-5% בטוקיו, בהובלת מניות מגזר השבבים והטכנולוגיה, בעוד משקיעים עברו לאפיקים הגנתיים.[5][6][7][8][9][10][12]

בארה"ב, המחירים של דברים שקונים עלו יותר ממה שחשבו מומחים. הסיבה העיקרית לעלייה היא שהמחיר של דלק ונפט עלה מאוד.[3][4]

בגלל שהמחירים עלו, הבורסות בעולם ירדו מאוד. מניות של חברות טכנולוגיה ומחשבים ירדו, וגם הבורסות באסיה נשמטו.[6][7][8][9]

שיעור האינפלציה השנתי בארה"ב עמד על 3.7% בספטמבר, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% בחישוב חודשי.[1][2]

הנתונים היו גבוהים מתחזיות האנליסטים; העלייה נבעה בעיקר ממחירי אנרגיה, דלק ונפט. מדד הליבה עלה ב-2.6% בחישוב שנתי.[3][4][11]

בעקבות הנתונים, בורסת וול סטריט רשמה ירידות, כולל ירידה של כ-2% במדד הנאסד"ק. הבורסות באסיה צנחו, עם ירידה של 8% בסיאול ו-5% בטוקיו. מניות מגזר השבבים והטכנולוגיה רשמו צניחה חדה.[6][7][8][9]

הנתונים עוררו חשש מהעלאת ריבית על ידי הפדרל ריזרב. תשואות איגרות החוב בארה"ב עלו, ומשקיעים עברו לאפיקים הגנתיים כמו מניות פארמה וברקשייר האת'וויי.[5][10][12]